כל מה שרציתם לדעת על אי ספיקת לב
ד"ר גסאן מועדי, ד"ר שני אור
הלב הינו איבר שרירי שגודלו כאגרוף. הוא ממוקם במרכז בית החזה מאחורי עצם החזה, ולו ארבעה חללים: שתי עליות ושני חדרים המופרדים ביניהם באמצעות מחיצה.
הלב האנושי אחראי להניע דם עשיר בחמצן וחומרים מזינים לכל רקמות הגוף, ובמקביל, לנקז דם נטול חמצן אל הריאות לצורך חמצון מחדש. מסיבה זו, מדמים את תפקוד הלב ל"משאבה כפולה" – הצד השמאלי מניע את הדם העשיר בחמצן אל הרקמות דרך אבי העורקים, והצד הימני מקבל דם "משומש", עני בחמצן, מהרקמות ומניע אותו אל הריאות, להעשרה מחודשת בחמצן. תפקידו הקריטי של הלב מבטיח את אספקת האנרגיה והחמצן הדרושים לתפקוד תקין של המערכות הפיזיולוגיות, וחידושם באופן מתמיד לאורך כל שנות חיינו.
אי ספיקת לב (Heart Failure) היא תסמונת כרונית הנובעת מפגיעה בתפקוד הלב וביכולתו למלא את תפקידו. אין הכוונה שהלב מפסיק לעבוד לגמרי, אלא שהוא מתקשה לבצע את עבודת השאיבה והניקוז ביעילות, בין אם בשל ירידה בכוח ההתכווצות ובין אם בירידה בכוח ההרפיה והמילוי מחדש של חדרי הלב. באופן הזה תפוקת הלב (cardiac output) יורדת. כתוצאה מכך, הגוף לא מקבל מספיק דם עשיר בחמצן, ולא מנקז דם עני בחמצן באופן יעיל – מה שיכול להוביל לתסמינים כמו עייפות, חולשה, קוצר נשימה, תסמיני גודש (כמו בצקות או שיעול תמידי), ירידה ביכולת הגופנית, סחרחורת, איבוד הכרה ועוד. לאי ספיקת לב דרגות חומרה שונות, החל מפגיעה קיימת ללא תסמינים כלל ועד פגיעה חמורה עם סימפטומים המפריעים לחיי היומיום.
למה זה קורה?
אי ספיקת לב מתרחשת כתוצאה מנזק שנגרם לשריר הלב מסיבות שונות, מבניות או תפקודיות. כמה מהגורמים הנפוצים הם למשל מחלת לב כלילית – טרשת של העורקים הכליליים (עורקי הלב) המתאפיינת בתהליך דלקתי כרוני הגורם להיצרות עד כדי חסימתם והתפתחות אוטם שריר הלב מה שגורר פגיעה בתפקודו, יתר לחץ דם שאינו מטופל היטב יוצר עומס מתמשך על שריר הלב עד שאינו מסוגל לעמוד בו, וכן מחלות של מסתמי הלב שאינן מטופלות ותורמות לפגיעה התפקודית המתהווה. גורמים נוספים כוללים דלקת בשריר הלב, הפרעות קצב, מחלות גנטיות מסויימות ועוד. בנוסף לכך, השמנת יתר, סוכרת, צריכה מופרזת של אלכוהול או שימוש בסמים מהווים גם כן גורם סיכון משמעותי בהתפתחות אי ספיקת לב.
בכמחצית מהחולים כוח התכווצות של הלב נפגע, מה שמקשה על אספקת הדם לאיברים השונים בגוף, אך במחצית נוספת הבעיה נובעת דווקא ממנגנון הרפיה פגוע – שריר הלב "נוקשה" יותר, לא נרפה בצורה תקינה מה שמקשה על מילוי החדרים.
איך מאבחנים?
במרבית המקרים, אבחון אי ספיקת לב יחל בעקבות תסמינים עליהם המטופל/ת מדווח/ת כמו קוצר נשימה, עייפות ובצקות, בגינן יחל בירור. האבחנה הסופית תתבסס, בנוסף על התלונות וההיסטוריה הרפואית, על בדיקה גופנית שכוללת האזנה ללב, בדיקות מעבדה מסויימות (למשל בדיקת BNP או NT-proBNP – רמות גבוהות של חלבונים אלה תורמים לאבחנה) וכן בדיקות הדמיה כאשר החשובה שבהן היא בדיקת אקו-לב (אולטרסאונד של הלב) המאפשרת לראות את מבנה הלב, למדוד את תפקוד חדרי הלב והמסתמים, ולהעריך את יכולת ה"שאיבה" של הלב.
בדיקות נוספות שיתבצעו במהלך הבירור כוללות אק"ג (אקוקרדיוגרם) המאפשרת להעריך את הפעילות החשמלית של הלב, וצילום חזה המאפשר להעריך את גודל הלב ונוכחות נוזלים בריאות. במקרים מסויימים תידרשנה בדיקות נוספות כמו מיפוי לב, צינתור אבחנתי או MRI של הלב.
זה מסוכן? איך מטפלים?
כשהלב מתקשה לתפקד ביעילות, כל מערכות הגוף עלולות להיפגע מכיוון שהן אינן מקבלות מספיק חמצן וחומרים מזינים, מה שעלול להוביל לסיבוכים שונים, כולל פגיעה בתפקודי הכליות והכבד, הצטברות נוזלים בריאות (בצקת ריאות) ובמקרים חמורים אף עלול לסכן חיים.
כיום לא ניתן לרפא אי ספיקת לב, אך חשוב לזכור כי קיימים טיפולים יעילים רבים הן תרופתיים והן לא תרופתיים, שיכולים לשפר משמעותית את איכות החיים, להקל על התסמינים, למנוע התקדמות של המחלה ולהאריך חיים. ואכן, אנשים רבים הסובלים מאי ספיקת לב זוכים לחיים מלאים ואיכותיים.
כך למשל תרופות מסוג מעכבי ACE (Angiotensin Converting Enzyme Inhibitors), חוסמי קולטן לאנגיוטנסין
(ARBs –Angiotensin Receptor Blockers) ומעכבי ARNI (Angiotensin Receptor-Neprilysin Inhibitors) מסייעות להרחיב כלי דם, להפחית את העומס על הלב ולשפר את זרימת הדם, ואילו תרופות מסוג חוסמי בטא (Beta-Blockers) מאטות את קצב הלב ובכך מפחיתות את עומס העבודה עליו. משפחה נוספת של תרופות הינה מעכבי SGLT2 (Sodium Glucose-Co-Transporter 2) שנועדו במקור לטיפול בסוכרת, אך הוכח כי מפחיתות תמותה בחולי אי ספיקת לב. כמו כן, תרופות משתנות כמו Spironolactone מסייעות בהפחתת הצטברות נוזלים, הקלה בבצקות ושמירה על לחץ הדם.
כאשר הטיפול התרופתי אינו מספיק, ייתכנו גם טיפולים נוספים כמו השתלת קוצב לב (CRT – Cardiac Resynchronization Therapy) לשיפור סנכרון התכווצות חדרי הלב, או דפיברילטור מושתל (ICD – Implantable Cardioverter Defibrillator) למניעת הפרעות קצב מסכנות חיים, צנתור לשיפור זרימת הדם בעורקים הכליליים או התערבות כירורגית לתיקון מסתמים פגועים. במקרים חמורים מאוד, בהם כל שאר הטיפולים לא סייעו, ניתן לשקול השתלת לב או השתלת לב מלאכותי (LVAD – left ventricular assist device).
הטיפול מותאם באופן אישי לכל מטופל/ת, בהתאם לדרגת חומרת המחלה ובסיבות לה, לגורמי הסיכון, למחלות רקע נוספות ולמצב הבריאותי הכללי.
אורח חיים בריא הוא צעד מרכזי בטיפול
חשוב לדעת כי הקפדה על אורח חיים בריא והפחתת גורמי סיכון למינימום האפשרי הם צעד מרכזי בטיפול. הרגלים כמו הפחתה בצריכת מלח, פעילות גופנית קבועה ומותאמת, הימנעות מעישון ומצריכת אלכוהול מופרזת יסייעו בהשגת איזון. כמו כן, מעקב קפדני אחר משקל הגוף עשוי לזהות עליה מהירה במשקל שמעידה על הצטברות נוזלים.
קיבלת אבחנה של אי ספיקת לב? את/ה לא לבד! הקפדה על נטילת תרופות, אימוץ אורח חיים בריא ומעקב רפואי מסודר הם המפתח לשליטה במחלה ולמניעת סיבוכים.
