כל מה שחשוב לדעת על אסתמה בילדים
מאת: ד"ר קרין יעקובי-ביאנו, ד"ר שני אור
מה זה אסתמה?
אסתמה היא מחלה של דרכי האוויר (סמפונות או ברונכים), הנגרמת משילוב של דלקת כרונית בדופן הסמפונות וכן מהיצרותם, ומתאפיינת באירועים התקפיים חוזרים. טריגרים שונים, ביניהם מאמץ גופני ואוויר קר, וכן חשיפה לאלרגנים, זיהום אוויר, עשן סיגריות ווירוסים שונים – שמעוררים את מערכת החיסון כך שנוצרת תגובה דלקתית מוגברת, הגוררת התכווצות שרירים העוטפים את דרכי האוויר, בצקת של הריריות והפרשת ריר. כל אלה מובילים לחסימה הדרגתית שלהן, ומכאן לקוצר נשימה, צפצופים, שיעול יבש, ובמיוחד שיעול המחמיר בלילה ובמאמץ. מדובר באחת המחלות השכיחות בילדות: ההערכות הן
שכ-10-30% מהילדים סובלים ממנה, והשיעור הולך ועולה בעשורים האחרונים.
למה זה קורה?
הגורמים לאסתמה הם רבים ומגוונים הכוללים במרבית המקרים הן גורמים גנטיים והן גורמים סביבתיים.
אבחנה של אסתמה ו/או אלרגיה בבן משפחה מדרגה ראשונה (אב/אם) מגבירה את הסיכון להתפתחות אסתמה אצל ילדם, כמובן בשילוב גורמים סביבתיים. וירוסים כמו RSV, אינפלואנזה (שפעת) ואדנו-וירוס קשורים להתפתחות אסתמה באמצעות מנגנונים יוצרי דלקת. כאמור, גם חשיפה לעישון (ואף בזמן ההיריון), זיהום אוויר ואלרגנים שונים (כגון קרדית אבק הבית, חיות מחמד, מזונות) מחמירים את המצב ותורמים להתפתחות אסתמה.
איך מאבחנים?
במרבית המקרים, ובמיוחד עד גיל 5 שנים, הסיפור הקליני של הילד/ה הוא זה שמוביל לאבחנה. לרוב מדובר על ילד/ה ללא מחלת ריאות אחרת, עם סיפור של החמרות נשימתיות חוזרות שהחלו סביב כניסתם לגן הילדים הכוללים קוצר נשימה ושיעול, שמופיעים בעקבות חשיפה לוירוסים נשימתיים או אלרגנים, ומשתפרים מאוד לאחר קבלת טיפול באינהלציות או במשאפים. רקע משפחתי אטופי או אטופיה אישית (תגובתיות יתר של מערכת החיסון שמתבטאת באלרגיה, אסתמה ואקזמה, הידועה גם כ"אסתמה של העור") – תורמים גם הם לסבירות שמדובר באסתמה. בנוסף, כאשר מגיעים לרופא/ה בזמן ההתקף, בדיקה גופנית שמעלה ממצאים כמו צפצופים מפושטים על פני הריאות בנשיפה – תחזק את האבחנה. עם זאת, לא פעם קשה לבצע אבחנה על סמך כל אלה ויש צורך להיעזר בבדיקות אובייקטיביות כמו בדיקת תפקודי ריאות (ספירומטריה) שתאשר את האבחנה. זו נעשית בדרך כלל בסביבות גיל 5-6 שנים, כשהילדים מסוגלים לשתף פעולה.
זה מסוכן?
בטווח הזמן המיידי, התקף אסתמה שמתפתח במהירות ואינו מטופל כראוי, עשוי להוביל לדלקת החוסמת באופן ניכר את דרכי האוויר עד כדי ירידה משמעותית בריווי החמצן בדם ואי-ספיקה נשימתית.
אולם הדלקת הכרונית בדרכי האוויר ותגובתיות היתר יכולה להוביל גם לנזקים בטווח הארוך. אלו כוללים התקפים חוזרים, ירידה בתפקודי הנשימה, הגבלה קבועה בזרימת האוויר עקב הצטלקות ונזק כרוני לדרכי האוויר. נוסף על כך, התקפים חוזרים של אסתמה יכולים להשפיע על איכות החיים של הילד/ה, לגרום להפסדים של ימי לימודים ולהגביל את יכולתו/ה להשתתף בפעילויות.
איך מטפלים?
מטרת הטיפול באסתמה היא להשיג שליטה מקסימלית במחלה ולאפשר לילד/ה אורח חיים נורמלי וללא הפרעות, הכולל השתתפות בכל הפעילויות במסגרות השונות (גם הספורטיביות שבהן), מניעת התלקחויות ושמירה על תפקוד ריאתי תקין. הטיפול כולל:
- הערכה של פעילות המחלה וניטור התסמינים.
- צמצום החשיפה לאלרגנים, זיהום אוויר, עשן סיגריות וכן ביצוע חיסון שנתי לשפעת.
- היענות לטיפול תרופתי (לרוב טיפול מניעתי קבוע במשאף, וכן הדרכה לתגבור משאפים לטווח קצר בעת החמרה וכן לטכניקת שימוש נכונה במשאפים השונים בהתאם לגיל) כנדרש ובהתאם למצב.
- שליטה במחלות נלוות המחמירות את האסתמה כגון: רפלוקס קבתי-ושטי, משקל עודף, נזלת אלרגית או פוליפים באף, דום נשימה בשינה (בילדים לרוב נובע משקד שלישי מוגדל), חרדה ועוד.
- לעיתים תוצע גם הפניה לאלרגולוג/ית לביצוע מבחנים לגילוי אלרגיה לאלרגנים נשאפים ולמזונות, לשקול טיפול אנטי-היסטמיני ו/או אימונותרפיה לאלרגנים שמטרתם שליטה בתגובה האלרגית המוגברת.
- במקרים הנדירים של אסתמה בדרגת חומרה קשה שאינה נשלטת היטב ע"י משאפים, ישנה היום אפשרות, מגיל 6 שנים ומעלה, גם לטיפולים ביולוגיים המטפלים בשורש התהליך הדלקתי המוגבר.
במרבית המקרים, הטיפול אכן מאפשר שגרת חיים תקינה לילדים ומאפשר להם להשתלב בכל הפעילויות באופן מלא וללא הגבלה.
יש לי פעוט שמרבה לצפצף, האם זו אסתמה?
אחד מכל 3 ילדים בגילאי הינקות יצפצף, אך לא מדובר בהכרח באסתמה. לתינוקות ולילדים קטנים יש דרכי אוויר בעלות קוטר קטן. כתוצאה מכך, כל חסימה, אפילו חלקית, וכזו שנגרמת ממחלה זיהומית חולפת יכולה להוביל לצפצופים. תופעה זו מכונה "אסתמה של הילדות" או Viral-induced Wheeze, ובשני שליש מהמקרים בסביבות גילאי 4-7 שנים כאשר דרכי האוויר יגדלו, התסמינים ייעלמו לחלוטין. אולם, שליש מהילדים, במיוחד אלו שפיתחו לאורך השנים תסמיני אטופיה אישית או בעלי רקע אטופי משפחתי, יפתחו אסתמה אלרגית בשל תגובתיות היתר שהם סובלים ממנה.
עם זאת, גורם נוסף שחשוב לבדוק באירועי שיעול וצפצופים חוזרים בפעוטות הוא שאיפת גוף זר לריאות. במידה שהפעוט שאף חתיכת מזון זעירה (כמו פיצוחים או נקניקיות) או חפץ קטן, וזה הגיע לדרכי האוויר – יכולה להיווצר חסימה חלקית או מלאה של סמפון ולדלקת מקומית, מה שיתבטא באירועי שיעול, דלקות ריאה וצפצופים חוזרים.
מעבר לאסתמה ולשאיפת גוף זר, ישנן כמובן סיבות נוספות לצפצופים ושיעול בילדים. אבחון בזמן וטיפול מתאים יכולים לסייע בהתמודדות עם המצב ולמנוע החמרה. לכן, באירועים חוזרים של שיעול, צפצופים או תסמינים נשימתיים אחרים – מומלץ להגיע לביקור אצל רופא/ת ריאות, להמשך בירור והתאמת טיפול.
