מה גורם לצניחת אברי האגן?

• הריון ולידה – לידת תינוקות במשקלים גדולים, לידה ממושכת, לידה מכשרנית, ריבוי לידות.

• התבגרות וגיל המעבר עלולים להחמיר חולשה של שרירי רצפת האגן.

• מצבים אשר גורמים ללחץ עודף על רצפת האגן, כגון השמנה, שיעול כרוני, עצירות כרונית והרמת משאות כבדים.

• גניטיקה – ידוע כי קיים מרכיב גנטי לצניחה של רצפת האגן. קיימת קבוצת נשים אשר סובלת ממחלה מולדת, המאופיינת בחולשת רקמות כללית, כולל צניחה של אברי האגן.

כיצד ניתן לטפל בצניחת איברי אגן?

טיפולים שמרניים

• פזיותרפיה של רצפת האגן: חיזוק של שרירי רצפת האגן על ידי תרגילים עשוי לשפר את המצב או למנוע החמרה בשלבים מוקדמים.

• פסרי: מדובר בטבעת אשר מוחדרת לנרתיק ומטרתה לקבע את הנרתיק ו/או הרחם ולמנוע מהם לצנוח. טיפול זה מיועד לנשים שאינן מעוניינות בניתוח.

טיפולים כירורגיים

ישנן גישות ניתוחיות שונות, הגישה המתאימה לך תקבע לאחר בדיקה והערכה מדויקת.

באופן כללי ישנן שתי אפשרויות עיקריות: ניתוח שיקומי וניתוח לסגירת הנרתיק.

ניתוח שיקומי
מטרת הניתוח השיקומי הינה החזרת איברי האגן למיקומם הטבעי, תוך שמירה על תפקוד מיני.

גישות שונות להשגת מטרה זו, כוללות:

גישה נרתיקית –

בה מתקנים את הצניחה על ידי תפרים וקיבוע לליגמנטים חזקים באגן. שיעורי ההצלחה של הניתוח עומדים על 75% וזמן ההתאוששות ממנו יחסית קצר.

גישה בטנית –

היום לרוב מבוצעת בגישה לפרוסקופית – פולשנית – מזערית דרך חתכים קטנים בבטן : תיקון הצניחה על ידי שימוש בתפרים וקיבוע לליגמנטים באגן, או ניתוח הסקרוקולפופקסי בו משתמשים ברשת שמוחדרת דרך הבטן. תפקיד הרשת הוא לתמוך ולחזק את עיגון הנרתיק ולמנוע הישנות של צניחת אברי האגן. שיעורי ההצלחה של ניתוח זה גבוהים ועומדים על 90-95%.

ניתוח לסגירת הנרתיק (קולפוקליאזיס)-

ניתוח זה מיועד לנשים שאינן פעילות מינית ואין להן כוונות להפוך לפעילות בעתיד. 
בניתוח זה, קירות הנרתיק יתפרו זה לזה ובכך, תימנע צניחה חוזרת של איברי האגן. היתרון העיקרי של ניתוח זה הינו משך ניתוח וזמן החלמה קצרים. שיעורי ההצלחה של ניתוח זה גבוהים ועומדים על 90-95%.

צניחה של אברי האגן גורמת לפגיעה בדימוי העצמי ובתפקוד המיני, אין צורך לסבול או להתבייש, ניתן לפנות ליעוץ אורו-גניקולוגי.

קראו עוד אודות ד"ר סוזנה מוסטפא מיח'איל רופאה מומחית אורו-גניקולוגית